לאן הולך עתיד שוק העבודה האנושי? האם הבינה המלאכותית רק ממלאת מקום או שהיא כאן כדי להישאר?

כמי שמטמיע ומרצה בארגונים רבים על מערכות הבינה מלאכותית בעולמות מיקרוסופט בדגש על Copilot Chat ו-Copilot 365, אני מוצא את עצמי נשאל לא פעם: האם בינה מלאכותית עתידה להחליף בני אדם? זו שאלה שעולה באופן טבעי, במיוחד כאשר רואים את קצב ההתקדמות הטכנולוגית. מצד אחד, השאלה הזו יכולה לעורר חשש, אבל מצד שני היא פותחת צוהר לדיון משמעותי על עתיד שוק העבודה.
דוח בנק ישראל 2024 שפורסם לפני מס' ימים (11.3.2025) מספק תובנות מרתקות שעוזרות להתעמק בהיבטים הללו.
השפעת הבינה המלאכותית על המשרות השונות
הדוח מגדיר שלוש קטגוריות מרכזיות של מקצועות, לפי רמת החשיפה וההשפעה של הבינה המלאכותית:
משלחי יד תחליפיים: מקצועות שבהם משימות רבות ניתנות להחלפה מלאה על ידי כלים מבוססי בינה מלאכותית, כמו שירות לקוחות, פקידות, מכירות וסוכני נסיעות. מקצועות אלה מהווים כ-20% משוק העבודה בישראל, והביקוש אליהם צפוי לצנוח.
משלחי יד משלימים: מקצועות שבהם הבינה המלאכותית פועלת לצד העובד האנושי, כגון מהנדסים, מדענים, עורכי דין ומורים. נתון מרשים במיוחד הוא שכ-39% מהמועסקים בישראל עובדים במשלחי יד אלו, ואליהם מצטרפים כ-8% נוספים מהתחום הטכנולוגי.
משלחי יד ניטרליים: תחומים כמו בנייה וחקלאות, שאינם מושפעים משמעותית כל עוד הבינה המלאכותית אינה משולבת בטכנולוגיות רובוטיות מתקדמות.

מאפיינים ואתגרים במגזרי העבודה
נתון מעניין מתוך הדוח מצביע על כך ש-71% מהמועסקים במשלחי היד התחליפיים הן נשים, בעוד שבקבוצת המשלימים רמות השכר וההשכלה גבוהות משמעותית.
בנוסף, הדוח מתאר את ההבדלים בין המגזר הציבורי לעסקי:
לעומת זאת, במגזר העסקי, ישנה גמישות גבוהה יותר המאפשרת מעבר מהיר למשרות חדשות, אך זו דורשת מדיניות מעודכנת.
במגזר הציבורי, כשני שלישים מהמועסקים עובדים במקצועות משלימים, מה שמציב דרישה להכשרות טכנולוגיות מקיפות.

המדיניות המומלצת למעבר לעבודה עם בינה מלאכותית יוצרת
הדוח ממליץ על מספר צעדי מפתח:
השקעה בתוכניות הכשרה מקצועיות, כמו קידום מיומנויות בתחום "פרומפטינג".
תמיכה בהסבות מקצועיות לעובדים בקבוצות התחליפיות.
חינוך הדור הצעיר לשימוש יעיל בכלי בינה מלאכותית.

אז האם בינה מלאכותית יוצרת באמת תחליף בני אדם?
התשובה המתקבלת מהדוח מורכבת. מצד אחד, ברור כי טכנולוגיות בינה מלאכותית יוצרת מסוגלות להחליף בני אדם בתחומים מסוימים, במיוחד במקצועות שבהם משימות רבות הן שגרתיות וניתנות לאוטומציה. על פי הדוח, כ-20% מהמשרות בישראל, בעיקר בתחומי שירות לקוחות, פקידות ומכירות, עשויות להיעלם או לפחות לצמצם משמעותית את הדרישה לעובדים אנושיים.
מצד שני, באותה נשימה, הדוח מדגיש כי הבינה המלאכותית אינה מספקת תחליף מלא ליצירתיות, לאמפתיה ולחשיבה ביקורתית – תכונות ייחודיות לבני אדם. כ-39% מהמשרות, המוגדרות כ"משלימות", ייהנו משיתוף פעולה פורה בין בני אדם לבינה מלאכותית. לדוגמה, מהנדסים, רופאים ואנשי חינוך יוכלו להיעזר בכלים טכנולוגיים שישדרגו את היכולות שלהם, אך לא יחליפו אותם לגמרי.
במבט רחב יותר, הדוח מצביע על כך שהמפתח למעבר חלק נמצא בהשקעה בהון האנושי. הכשרות מקצועיות, הסבות והתאמות במדיניות הציבורית יאפשרו לעובדים במקצועות בסיכון להשתלב מחדש בשוק העבודה. במילים אחרות, הבינה המלאכותית אינה "מחליפה" בני אדם, אלא מציעה הזדמנות לשדרג את הכלים שלנו ולעצב מחדש את שוק העבודה בצורה שתחזק את החיבור בין טכנולוגיה לאנושיות.
כך שבמקום לראות בבינה המלאכותית איום, עלינו להתמקד בפוטנציאל שלה לשמש ככוח משלים ומשדרג – כזה שמאפשר לבני אדם להתמקד בדברים שבאמת מגדירים אותנו כייחודיים.

לסיכום
הבינה המלאכותית היוצרת מציעה הזדמנויות גדולות לשיפור הפריון והשכר במשק, אך מחייבת היערכות חכמה למעבר חלק. עם אימוץ צעדי מדיניות מתאימים, נוכל להבטיח ששוק העבודה הישראלי יוכל ליהנות ממלוא היתרונות שמביאה עמה מהפכת הבינה המלאכותית

כל המידע בפוסט זה נלקח מנתוני דוח בנק ישראל לשנת 2024.
לקריאה מלאה של הדוח – https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/11-3-25/

לתיאום סדנאות הכשרה מקצועיות בנושאי Copilot, Copilot Studio, Prompting ועוד- אנא פנו אלינו
כותב המאמר: נתי פפירוביץ', Productivity & Collaboration Specialist, UBTECH